מתרגמים מקצועיים מתמודדים במסגרת עבודתם עם אתגרים שונים ומגוונים. בין השאר הם נדרשים להכיר על בורין את שפת המקור ואת שפת היעד, ואם הם דוברים כמה שפות שונות – הרי זה משובח. אך מלבד השפות המדוברות בפי רוב בני האדם, קיימות שפות אחרות שלהן חוקיות משל עצמה. בין היתר, בין שפות אלו ניתן למנות את השפה המשפטית ואת השפה הכלכלית, אך השפה שהיא אולי המורכבת ביותר לתרגום היא השפה הרפואית. בתרגום של תכנים רפואיים ישנם פרטים רבים שיש להקפיד עליהם, שכן תרגום לא נכון עלול לסכן חלילה את חייהם של רבים. מה הרי קריטי בתרגום של תכנים רפואיים? על כך במאמר הבא.
מהם תכנים רפואיים
לפני שנתחיל לדון באתגרים השונים הניצבים בפני מתרגם של תכנים רפואיים, חשוב להבין מהם בדיוק אותם תכנים. למעשה, מדובר בתחום מרתק ומגוון מאוד בעולם התרגום, משום שתכנים רפואיים נוגעים לחלקים רבים מהחיים שלנו.
להלן רשימה קצרה של סוגי תכנים רפואיים:
- עלון לצרכן – כל אחד מאתנו קנה בשלב זה או אחר תרופה כלשהי שאליה צורף עלון לצרכן. עלון זה מכיל פרטים רבים על התרופה, על המטרה שלשמה היא יועדה ועל אופן השימוש בה. במדינות רבות, וישראל ביניהן, העלון לצרכן הוא חובה הקבועה בחוק, ובארץ למשל העלון מכיל הוראות מפורטות בעברית, באנגלית, ברוסית ובערבית. במקרים אלו המטרה היא כמובן לצמצם ככל האפשר את הסיכון לשימוש שגוי בתרופה.
- קטלוגים – קטלוג של מוצרים רפואיים אומנם אינו מחייב בדרך כלל פירוט מלא של כל תכונות המוצר, אך עדיין מדובר בתוכן רפואי המצריך הבנה של התחום וכמובן גם מתרגם מתאים ומקצועי.
- מסמכים רפואיים אישיים – במקרה הזה הכוונה היא לכל מסמך רפואי המתאר את מצבו הבריאותי של המטופל ואת הטיפול הניתן לו.
- תחום האקדמיה – סטודנטים הם כידוע עם עסוק ועמוס, ועל כן, רבים מהם נעזרים מדי פעם בשירותי תרגום של מסמכים. מלבד זאת, גם מרצים ומומחים הכותבים מאמרים בעברית נדרשים לעיתים לסיוע בתרגום המאמר שלהם לשפה זרה.
מתי מתעורר הצורך בתרגום תכנים רפואיים
לאחר סקירה של סוגי התכנים הרפואיים, חשוב להבין באילו מצבים נדרש תרגום שלהם. ראשית, תרגום רפואי נדרש דרך קבע לחברות תרופות. חברות התרופות מחויבות כאמור לעמוד בדרישת החוק לתרגום עלון הפרסום, אך גם תרגום עטיפת המוצר מחייבת תשומת לב. גם במקרה זה החוק מכתיב נהלים מסוימים, למשל החיוב לציין על גבי העטיפה את הכיתוב: "יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש". כיתוב פשוט זה, המופיע על גבי האריזה, נכתב בארץ בארבע שפות שונות – עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. על כן, גם במקרה זה יש לפעמים צורך בשיתוף פעולה בין כמה מתרגמים שונים. אך חברות התרופות אינן היחידות הנזקקות לשירותי תרגום מסמכים רפואיים. לעיתים כאשר אדם פרטי מעוניין לקבל את חוות דעתו של מומחה בעל שם עולמי, עליו לדאוג לתרגום התיק הרפואי שלו לשפת האם של המומחה. גם במקרה הזה חשוב מאוד למצוא את המתרגם המתאים.
דיוק!
כפי שניתן להבין מהדברים הכתובים לעיל, אחד הקריטריונים החשובים ביותר בקביעת איכותו של תרגום רפואי, הוא מידת הדיוק שלו. תרגום לא נכון של מסמכים רפואיים עלול להיות בעל השלכות הרסניות ולכן חשוב לבחור במתרגם בעל ידע וניסיון בתחום. לעיתים תרגום מסמכים רפואיים כרוך בקושי יוצא דופן; במקרים מסוימים יהיה מדובר למשל במסמכים הכתובים בכתב יד, ואז הקושי בתרגום יהיה גדול עוד יותר. במצבים אחרים, ייתכן כי יהיה מדובר במסמך ישן מאוד שעבר בין ידיים רבות, ולא תמיד רמת הקריאות שלה תהיה גבוהה. אם זהו המצב – הדיוק חשוב עוד יותר, והמתרגם נדרש להתריע על כך בפני הלקוח ולציין אילו קטעים לא תורגמו או תורגמו באופן חלקי בלבד. מכיוון שתרגום של תכנים רפואיים מחייב דיוק מוחלט, מומלץ כי המתרגם ייעזר, בעת הצורך, באיש רפואה המומחה בתחום.
טרמינולוגיה נכונה
עניין חשוב נוסף שהמתרגם נדרש להקפיד עליו הוא שימוש נכון בטרמינולוגיה. לכל תחום יש את המינוח הנהוג בו, וגם בתחום הרפואה קיימים מונחים שבהם מקובל להשתמש לתיאור נסיבות שונות. יש מונחים רפואיים הידועים לקהל הרחב, למשל המילה נגיף (כתרגום ל-virus), אך יש מונחים הידועים בדרך כלל רק לאנשי רפואה ולמתרגמים העוסקים בתחום. לדוגמה, לא כולם ידעו שהצירוף sickle cell משמעותו תא אדום בצורת חרמש, וכי מצב זה אופייני במקרה של אנמיה. בישראל, האקדמיה ללשון עברית ערה לחשיבות הרבה שיש לתרגום מונחים רפואיים באופן תקין, ועל כן היא מכנסת באופן קבוע את הוועדה למונחי רפואה. ועדה זו כוללת אנשי מקצוע מתחום הרפואה, כמו גם אנשי לשון, ומטרתם היא למצוא תרגום עברי הולם למונחים לועזיים מתחום הרפואה. על כן, מתרגם הנתקל בקושי כלשהו בתחום זה, יכול לנסות לאתר את התשובה באתר האקדמיה, או לפנות ישירות לאקדמיה. ייתכן כי בזכות פנייה זו, יצא לאוויר העולם מונח רפואי חדש בעברית.
עריכה והגהה
חברת תרגום מקצועית ואיכותית לא תוותר על תהליך עריכה והגהה, במיוחד כאשר מדובר בטקסט רפואי. זהו בדרך כלל השלב הסופי של התרגום, והוא כולל מספר בדיקות:
- אחידות – מכיוון שבטקסט הרפואי ישנם מונחים שונים החוזרים על עצמם, העורך נדרש לוודא כי מונח זה תמיד מתורגם באותו האופן. למשל, את המילה Virus ניתן לתרגם כ"וירוס" או כ"נגיף". שתי מילים אלו נכונות, אך האחת היא מילה לועזית והשנייה היא מילה עברית. אם הלקוח מעדיף את המילה העברית (נגיף), תפקידו של העורך הוא לוודא כי אין "וירוסים" בתוך הטקסט המתורגם.
- הגהה – הגהה כוללת בדיקות כגון: מחיקת רווחים מיותרים, תיקון שגיאות כתיב ובדיקת המראה הכללי של הטקסט.
- עריכה לשונית – אומנם לתחום הרפואה שפה משלו והיא עשויה להיות מסובכת לעיתים, אך מטרתו של העורך היא לוודא כי הטקסט ברור וקריא. אם ישנם ניסוחים לא ברורים, ייתכן כי יהיה צורך לתקן או להתייעץ עם איש מקצוע מעולם הרפואה לצורך התיקון.
בשורה התחתונה – טקסטים רפואיים מחייבים תרגום ברמה הגבוהה ביותר. על כן, מומלץ לבחור באנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום, או בחברת תרגום היכולה לספק שירות איכותי ויעיל.